יום שבת, 26 בספטמבר 2009

סרט יפה

יש דברים שאני לא אוהב, אבל סרט עם אלמנט קוקהולדי והשפלה

כן






יום שלישי, 8 בספטמבר 2009

תמונה יפה (לא שלנו)


תמונה יפה

השפלה פומבית קטנה בבריכה

את ההשפלות הפומביות שלי הדומית שלי לקחה באיטיות מחושבת.

הלכנו עם גל ורותם לבריכה.

ההוראה של הדומית שלי היתה ברורה. שגל איכשהו יראה את חגורת הצניעות שלי במקלחות.
(היא נתנה לי את האפשרות להתחרט אם ארגיש שאין לי אומץ).

אני וגל נכנסו למלתחה של הגברים. התפשטנו לפני שנכנסו למקלחות ונכנסו. הייתי עם הגב אליו הרגשתי מאוד נבוך. במקלחת יכולתי להרגיש את ההנאה העצומה שאני אפיק מלספר לדומית שלי על זה שהוא ראה את חגורת הצניעות שלי, צברתי אומץ ויצאתי להתנגב.

הייתי "במקרה" מול הטוש שלו, והתחלתי להתנגב כשברור שהוא יכול לראות את חגורת הצניעות שלי.
הוא יצא בערום מהטוש והתחיל להתנגב (לא סתם היא בחרה אותו, יש לו זין מרשים).
הוא ראה את חגורת הצניעות שלי, שמתי את המגבת עלי כי היה לי לא נעים פתאום.

הוא לא אמר כלום - התעלם. לבשנו את בגדי הים ויצאו לבריכה.

סיפרתי לדומית שלי בגאווה על מה שקרה.

כל אחהצ גל לא אמר כלום.

בבריכה הדומית שלי התנהגה אתי באופן מיני ובוטה: התנשקנו מלא, התמזמזנו בקטנה, היתה התנהגות מינית מוחצנת.

כשיצאנו עברנו שוב דרך המקלחות והתקלחנו.
גל ראה שוב את חגורת הצניעות

הוא שאל אותי מה זה?
הסברתי לו בשתי מילים. ומיהרנו לצאת כי "הבנות מחכות".





היכולת להיות סאב

אני חושב שהיכולת שלי להיות סאב, מושפל לעתים, כל כך כנוע, קשורה (גם) לעובדה שפעם הייתי דום.

כן, פעם הייתי דום.
אהבתי את זה.

אני חושב שנהניתי להיות דום בעיקר בגלל שפחדתי להיות סאב.

היום המצב השתנה. אני התבגרתי וקבלתי עוז.


הסבר איך הדומית שלי מכירה את הפנטזיות שלי

הרבה מאלה אשר מכירים אותנו ואת דרך החיים האינדיבידואליסטית שלנו שואלים אותנו על החיים המיניים שלנו.
איך אני, אדם אינטלגנט, מוצלח וכד', מוכן להשפלות כאלה גדולות מצד הדומית שלי?

התשובה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה.
הדומית שלי מכירה את הפנטזיות שלי, ובעצם, במובן רחב היא מממשת לי אותן. (בואריציות שמתאימות לה כמובן).

ביום ההולדת הראשון שלי במשחקי הסאב דומית שלנו היא דאגה שאהיה מאוד מגורה (לא עשינו סקס ולא אוננתי מספר ימים קודם לכן).

אז היא הושיבה אותי מול הוורד, והורתה לי לכתוב את כל הפנטזיות שלי. אחת לאחת. הפנטזיות הכי מטורפות שלי, הכי מגניבות שלי. פשוט לשבת ולכתוב. היה מותר לי לגעת בעצמי אבל כמובן שלא לגמור.


וכך ישבתי, וכתבתי, וכתבתי, וכתבתי.

באותו יום ובחלק מהשבועות הראשונים אחרי אותו יום הולדת, היא תחקרה אותי על הפנטזיות שלי, רשמה לעצמה רשימות והבינה את עולמי המיני יותר ויותר.

כל מה שבא אחר כך בינינו. הוא קשור לאותן פנטזיות שכתבתי (ומידי פעם אני כותב שוב).

מאוד ארצי
מאוד פשוט

אולי מאוד לא מחרמן
אבל מאוד פרקטי


רשומות פופולריות